ברטנורא על משנה שבועות ז׳:ז׳

7 הַפּוֹגֶמֶת כְּתֻבָּתָהּ. שֶׁמּוֹצִיאָה שְׁטַר כְּתֻבָּתָהּ וּמוֹדָה שֶׁנִּתְקַבְּלָה מִקְצָתָהּ:

8 לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. אִם טוֹעֵן הַבַּעַל נִתְקַבְּלָה כֻלָּהּ:

9 עֵד אֶחָד אוֹמֵר וְכוּ'. וּמִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים וּמִנִּכְסֵי יְתוֹמִים כוּ'. וְנִפְרַעַת שֶׁלֹּא בְפָנָיו. כֻּלְּהוּ אַכְּשֵׁם קַיְמֵי, כְּשֵׁם שֶׁאֵין אֶחָד מֵאֵלּוּ נִפְרָע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה, כָּךְ הַיְתוֹמִים אֵינָם נִפְרָעִים אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. יְתוֹמִים הַנִּפְרָעִים מִן הַיְתוֹמִים לֹא יִפָּרְעוּ אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וּמַיְרֵי מַתְנִיתִין כְּגוֹן שֶׁאֵלּוּ הַיְתוֹמִים שֶׁבָּאִים לְהִפָּרַע מֵהֶן אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם פָּרַע אָבִינוּ זֶה הַחוֹב אִם לָאו, אֲבָל אִם טָעֲנוּ אָמַר לָנוּ אָבִינוּ שֶׁלֹּא לָוָה מָעוֹת הַלָּלוּ וְלֹא נִתְחַיֵּב בְּחוֹב זֶה מֵעוֹלָם, הֲרֵי הַיְתוֹמִים שֶׁמּוֹצִיאִים שְׁטַר חוֹב עַל הַיְתוֹמִים הַלָּלוּ נִפְרָעִים מֵהֶם שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר לֹא לָוִיתִי כְּאוֹמֵר לֹא פָרַעְתִּי דָמֵי, וְהֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַכְחִישׁ הָעֵדִים שֶׁמְּעִידִים שֶׁאֲבִיהֶם לָוָה הַמָּעוֹת הַלָּלוּ. וְלֹא שָׁנוּ דְּבִשְׁבוּעָה מִיהַת שָׁקְלֵי יְתוֹמִים מִן הַיְתוֹמִים, אֶלָּא שֶׁמֵּת מַלְוֶה בְּחַיֵּי לֹוֶה, אֲבָל מֵת לֹוֶה בְּחַיֵּי מַלְוֶה, כְּבָר נִתְחַיֵּב מַלְוֶה שְׁבוּעָה לִבְנֵי לֹוֶה שֶׁלֹּא נִתְקַבֵּל כְּלוּם, שֶׁהַנִּפְרָע מִן הַיְתוֹמִים אֲפִלּוּ בִשְׁטָר צָרִיךְ שְׁבוּעָה, וְאֵין אָדָם מוֹרִישׁ מָמוֹן שֶׁהוּא חַיָּב עָלָיו שְׁבוּעָה לְבָנָיו, לְפִי שֶׁאֵין הַבָּנִים יְכוֹלִים לִשָּׁבַע שְׁבוּעָה שֶׁנִּתְחַיֵּב אֲבִיהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכֵּן הַדִּין, אִם דַּיָּן אֶחָד דָּן שֶׁיִּשָּׁבְעוּ הַיְתוֹמִים שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פְקָדָנוּ אַבָּא וְיִפָּרְעוּ מִמָּמוֹן הַיְתוֹמִים הָאֲחֵרִים בִּשְׁבוּעָה זוֹ, מַה שֶּׁעָשׂוּי עָשׂוּי:

10 שֶׁלֹּא פְקָדָנוּ אַבָּא. בִּשְׁעַת מִיתָה:

11 וְשֶׁלֹּא אָמַר לָנוּ. קֹדֶם לָכֵן, שֶׁשְּׁטָר זֶה פָרוּעַ:

12 הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע. שֶׁלֹּא מָצָא בֵין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אָבִיו שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ. וְכֵן הֲלָכָה:

13 רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: